Vayedaber

Simple Havroutah

Rosh Hashanah

Daf 14b

אֶחָד כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְאֶחָד כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.

Traduction

One tithe was in accordance with the statement of Beit Shammai that the new year for trees is on the first of Shevat, in which case it was already the third or sixth year, when one must set aside poor man’s tithe; and one tithe was in accordance with the statement of Beit Hillel that the new year for trees is on the fifteenth of Shevat, so it was still the second or fifth year, when one must set aside second tithe.

Rachi non traduit

אחד כדברי ב''ש. שאמרו נתחדשה שנה וכבר נכנסת שלישית משחשיכה:

ואחד כדברי ב''ה. האומרין לא נתחדשה שנה עד חמשה עשר בו:

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִנְהַג בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ, אֶלָּא מִנְהַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ.

Traduction

Rabbi Yosei bar Yehuda says: He did not act as he did in order to conform with the conflicting practices of Beit Shammai and Beit Hillel. Rather, he acted as he did in order to conform with the conflicting practices of Rabban Gamliel and Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

לא מנהג ב''ש כו'. שני עישורין שנהג בה לאו משום ספק כב''ש ספק כב''ה אלא משום ספק הלכה כרבן גמליאל דאמר אתרוג אחר לקיטה כירק משום דדרכו ליגדל על כל מים והרי נלקט בשלישית או שמא כר''א דאמר אחרי חנטה הלכו בו כשאר אילנות והרי חנט בשניה ולקמיה פריך א''כ פשיטא ליה דכבר נכנסה שלישית כב''ש:

דִּתְנַן: אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד. שָׁוֶה לָאִילָן בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים: לְעָרְלָה וְלִרְבָעִי וְלִשְׁבִיעִית וּלְיָרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד — שֶׁבִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

As we learned in a mishna: The etrog tree is like an ordinary tree in three ways and like a vegetable in one way. How so? It is like an ordinary tree in three ways: With regard to orla, that the fruit of the first three years after the tree is planted is forbidden; with regard to fourth-year produce, that the fruit that grows in the fourth year after the tree is planted must be brought to Jerusalem and eaten there or else it must be redeemed; and with regard to the Sabbatical Year, that the year is determined by the time of the formation of its fruit. And the etrog is like a vegetable in one way, which is that its tithe year follows the time of the picking of its fruit; this is the statement of Rabban Gamliel.

Rachi non traduit

שוה לאילן. לילך אחר חנטה לענין ערלה ורבעי ושביעית:

שבשעת לקיטתו עישורו. שאם חנטה בשניה ונלקטת בשלישית מתעשר כדת שנה שלישית כירק לפי שאף הוא דרכו ליגדל על כל מים הכי מפרש לה בשמעתא קמייתא דקדושין:

Tossefoth non traduit

לרבעי. הך משנה אתיא כמאן דתני נטע רבעי בריש כ''מ. (ברכות דף לה.):

ולשביעית. ירק נמי אית ביה שביעית אלא מפרש בירושלמי דביכורים פרק ב' כגון אתרוג בת ששית הנכנסת לשביעית הרי היא לבעלים כאילן בתר חנטה ופטור ממעשר כירק דבתר לקיטה והא דלא תנא שוה לאילן לענין כלאים דלא הוי כלאים בכרם משא''כ בירק ולענין ר''ה שלו שבט כאילן כדאמר בשמעתין לא תניא הכא אלא מידי דבהאי אזלי בתר חנטה ובהאי בתר לקיטה וא''ת אמאי לא אזלינן באתרוג בתר לקיטה לכל דבר כיון שגדל על כל מים כירק למאי דפרישית לעיל דההיא דרשה צריכא בשביעית דאורייתא וי''ל משום דדרשינן לעיל (ראש השנה דף י.) גבי ערלה פעמים שברביעית ועדיין אסורין משום ערלה וא''ת דהכא משמע דאזלינן בירק בתר לקיטה לענין שביעית ובמסכת שביעית (פ''ט מ''א) תנן כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב ופירש הר''ש שם ע''פ הירושלמי דאיירי בספיחי ששית הנכנסת לשביעית ומתרץ בהכי ההיא דפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא:
ושם) דתניא איפכא כולם אסורין חוץ מספיחי כרוב ונראה לפרש דהא דאמר בירק בתר לקיטה היינו כשלא נגמר גדולם בששית אבל נגמר גדולם בששית שרו בין לר''ע בין לר' יוסי הגלילי מידי דהוה אבצלים הסריסים דלעיל שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר''ה דאפי' מאן דפליג התם הכא מודה דלר' יוסי הגלילי כיון דנגמר גדולם נמצאו גדילים על מי שנה שעברה ותו לא גדלי על מי שנה הבאה ולר''ע נמי כיון דתו לא גדלי על כל מים יוצאין מתורת ירקות הגדילים על כל מים כדאמרי' בירושלמי כדמפרש לעיל גבי בצלים דנעשו כשדה הבעל שמסתפקת במי גשמים ומתעשרים לשעבר וכן לעיל (ראש השנה דף יג:) גבי אורז ודוחן דיהיב להו שמואל דין ירק דבתר לקיטה וקאמר הכל הולך אחר גמר פרי אלמא גמר פרי עיקר אלא דנקט בכל דוכתי לקיטה משום דדרך ללקט בתר גמר פרי והנהו גמרי פריים ביחד אלא שאין מתייבשין ביחד כדאמרי' דעשויין פרכין פרכין ומיהו קשה מאתרוג דבסמוך דאמר הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם ט''ו דאידך שבט ומשמע משום דמספקא ליה אי אזלינן בתר חנטה באתרוג כר''א או בתר לקיטה כר''ג נהג בו שני עישורין אלמא דאזלי' בתר לקיטה אף על גב דנגמר הפרי (נמי) דהרי חנט בשבט של שנה שעברה ולא נלקט עד שבט אחר ושמא אתרוג חלוק משאר פירות לפי שדרכו לעמוד באילן שתים ושלש שנים וכל זמן שמתקיים באילן גדל בכל שנה ושנה אי נמי אף על פי שחנט בשבט זמנין דאין נגמר גדולו עד שבט אחר וניחא השתא דנקט רבי יוחנן לקמן (ראש השנה דף טו:) גבי אתרוג אפילו כזית ונעשית ככר כלומר דעל ידי מי שנה הבאה גדילה ומיהו כזית ודאי לאו דוקא דהא ר' יוחנן בתר חנטה אזיל ושמא לא חשיב חנטה באתרוג בפחות מכזית:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן לְכָל דָּבָר.

Traduction

Rabbi Eliezer says: The etrog is like fruit of a tree with regard to all matters, and so its tithe year also follows the time of the formation of its fruit. Since Rabbi Akiva was in doubt whether the halakha is ruled in accordance with the opinion of Rabban Gamliel or Rabbi Eliezer, he set aside two tithes in order to follow both of their opinions.

וּמִי עָבְדִינַן כִּתְרֵי חוּמְרֵי? וְהָתַנְיָא: לְעוֹלָם הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל, וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי — עוֹשֶׂה. כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל — עוֹשֶׂה. מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמִקּוּלֵּי בֵּית הִלֵּל — רָשָׁע. מֵחוּמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ''. אֶלָּא: אִי כְּבֵית שַׁמַּאי — בְּקוּלֵּיהוֹן וּבְחוּמְרֵיהוֹן. אִי כְּבֵית הִלֵּל — בְּקוּלֵּיהוֹן וּבְחוּמְרֵיהוֹן.

Traduction

The Gemara questions Rabbi Akiva’s conduct: But do we adopt the respective stringencies of two authorities who disagree on a series of issues? Isn’t it taught in a baraita: The halakha is always in accordance with the statement of Beit Hillel, but one who wishes to act in accordance with the statement of Beit Shammai may do so, and one who wishes to act in accordance with the statement of Beit Hillel may do so. If he adopts both the leniencies of Beit Shammai and also the leniencies of Beit Hillel, he is a wicked person. And if he adopts both the stringencies of Beit Shammai and the stringencies of Beit Hillel, with regard to him the verse states: ''The fool walks in darkness'' (Ecclesiastes 2:14). Rather, one should act either in accordance with Beit Shammai, following both their leniencies and their stringencies, or in accordance with Beit Hillel, following both their leniencies and their stringencies. If so, why did Rabbi Akiva follow two contradictory stringencies?

Rachi non traduit

והרוצה לעשות וכו'. בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול:

מקולי ב''ש כו'. בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל כגון כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל ב''ש אומרים ב' חוליות וב''ה אומרים חוליה אחת וכן לטרפה נמצאו דברי ב''ש מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות וב''ה מחמירין בה ומקילין לענין טומאה לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה והאוחז בזו קולי ב''ש וקולי ב''ה רשע שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחשך הולך הוא שאינו יודע להבחין על מי לסמוך אבל בב' מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות דסבירא ליה בהא כב''ש ובהא כבית הלל:

אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון. אי לענין טומאה לא חשיב לה חסרון בחוליא אחת לענין טריפה נמי לאו חסרון הוא:

ואי כב''ה. דאמרו חסרון הוא ליחשבה חסרון הכא והכא והך דר''ע נמי סתרן אהדדי דקא חשיב ליה שניה וקא חשיב ליה שלישית:

Tossefoth non traduit

הכסיל בחשך הולך. אפילו יודע כמאן הלכה ומחמיר על עצמו ולא בעי לשנויי דר''ע מספקא ליה הלכתא כמאן ועבד לחומרא דמסתמא יודע היה דהלכה כב''ה:

רַבִּי עֲקִיבָא גְּמָרֵיהּ אִסְתַּפַּק לֵיהּ, וְלָא יְדַע אִי בֵּית הִלֵּל בְּאֶחָד בִּשְׁבָט אוֹמֵר, אִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט אוֹמֵר.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Akiva wished to act in accordance with the opinion of Beit Hillel, but he was in doubt about his tradition and did not know whether Beit Hillel said that the new year for trees is on the first of Shevat or whether they said that it is on the fifteenth of Shevat, and so he set aside two tithes in order to conform with both possibilities.

Rachi non traduit

גמרא אסתפק ליה וכו'. כב''ה בעא למעבד:

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִנְהַג בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ, אֶלָּא מִנְהַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — כְּבֵית שַׁמַּאי נָהַג בָּהּ!

Traduction

The Gemara further clarifies the baraita, which states: Rabbi Yosei bar Yehuda says: He did not act as he did in order to conform with the conflicting practices of Beit Shammai and Beit Hillel; rather, he acted as he did in order to conform with the conflicting practices of Rabban Gamliel and Rabbi Eliezer. The Gemara asks: Seeing that he did this on the first of Shevat, it would seem that he acted in accordance with the practice of Beit Shammai. According to Beit Hillel, both the formation of the fruit and its picking took place in the same year, as the new year does not begin until the fifteenth of Shevat, and so there would have been no need to set aside two tithes.

Rachi non traduit

כב''ש נהג בה. לר' יוסי בר יהודה דאמר משום דנהג בה מנהג רבן גמליאל עישרה במעשר עני כדין שלישית א''כ כב''ש ס''ל דנתחדשה שנה היום דאי כב''ה לקיטתה וחנטתה בשנה אחת הוה:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חֲנַנְיָא: הָכָא בְּאֶתְרוֹג שֶׁחָנְטוּ פֵּירוֹתָיו קוֹדֶם חֲמִשָּׁה עָשָׂר דְּאִידַּךְ שְׁבָט עָסְקִינַן. וּבְדִין הוּא אֲפִילּוּ קוֹדֶם לָכֵן, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

Traduction

Rabbi Ḥanina said, and some say that it was Rabbi Ḥananya who said: Here we are dealing with an etrog tree whose fruit was formed prior to the fifteenth of the other, previous, Shevat, in the second year, and it was picked on the first of the following Shevat, in the third year. According to the opinion of Rabbi Eliezer that the tithe year of an etrog follows the time of the formation of its fruit, the fruit was obligated in second tithe, whereas according to the opinion of Rabban Gamliel that the tithe year of an etrog follows the time of its picking, it was obligated in poor man’s tithe, and so Rabbi Akiva set aside two tithes. And by right it should have taught that even if the fruit had been picked earlier, any time after the fifteenth of the previous Shevat, but the incident that took place, took place in this way, that the fruit was picked on the first of Shevat.

Rachi non traduit

דאידך שבט. דאשתקד שהאתרוג דר באילנו שתים ושלש שנים ובט''ו בשבט דאשתקד נכנסה שנה שלישית ועדיין לא יצאת שלישית נמצאת שחנטה בשניה ונלקטה בשלישית:

ובדין הוא. דאם לקטה קודם לכן או בכסליו או בטבת נמי הוה נוהג בה ב' עישורין משום מנהג ר''ג ור''א:

אלא מעשה שהיה. בא' בשבט היה:

רָבִינָא אָמַר, כְּרוֹךְ וּתְנִי: לֹא אֶחָד בִּשְׁבָט הָיָה — אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט הָיָה, וְלֹא מִנְהַג בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ — אֶלָּא מִנְהַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ.

Traduction

Ravina said: Combine the two statements and teach the baraita as follows: It was not on the first of Shevat that Rabbi Akiva picked the fruit, but on the fifteenth of Shevat, and he did not act as he did in order to conform with the conflicting practices of Beit Shammai and Beit Hillel, but rather, he acted as he did in order to conform with the conflicting practices of Rabban Gamliel and Rabbi Eliezer, both in accordance with the practice of Beit Hillel.

Rachi non traduit

כרוך ותני. כפול את דברי ר' יוסי ושנה בה שתי מחלוקות:

לא אחד בשבט היה. שאין בה חידוש שנה:

אלא ט''ו בשבט היה. לדברי הכל נתחדשה שנה:

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶתְרוֹג אַחַר לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ כְּיָרָק, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי.

Traduction

§ Rabba bar Rav Huna said: Now that Rabban Gamliel has said that the tithe year of an etrog follows the time of the picking of its fruit, like a vegetable, its new year for tithing is Tishrei, like other vegetables.

Rachi non traduit

ר''ה שלו תשרי. כדין ירק ולענין מעשר קאמר:

מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִיקֵּט אֶתְרוֹג עֶרֶב חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְחָזַר וְלִיקֵּט מִשֶּׁתָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ — אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ. הָיְתָה שְׁלִישִׁית נִכְנֶסֶת לִרְבִיעִית — שְׁלִישִׁית מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי, רְבִיעִית מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

Traduction

The Gemara raises an objection from the following baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: If one picked the fruit of an etrog tree on the eve of the fifteenth of Shevat before the sun had set, and then he picked more fruit after sunset, one may not set aside teruma and tithes from the one for the other, as one may not set aside teruma and tithes from the new crop for the old or from the old crop for the new. If he did this when it was the third year of the Sabbatical cycle going into the fourth year, the halakha is as follows: From what he picked in the third year he must set aside first tithe and poor man’s tithe, and from what he picked in the fourth year he must set aside first tithe and second tithe.

Rachi non traduit

שלישית נכנסת לרביעית. לקמן פריך מ''ש דלא תנא ואם היתה שניה נכנסת לשלישית כדתניא לעיל (ראש השנה דף יב:) גבי ליקט ירק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source